יצחק אייזיק טויב

יצחק אייזיק טויב (1751–1821, ז’ באדר תקפ”א) הגיע לנג’קאל – קאליבו כמורה ומשנת 1781 היה רב הקהילה והאדמו”ר. הוא נחשב לרב הראשון של החסידית בהונגריה. על חייו שומעים בעיקר מסיפורים ובאגדות. הוריו גרו בסרנץ’ Szerencs והוא נולד שם או בנג’קאלו – קאליב, גדל עם אימו מאחר ואביו נפטר. אגדות מקשרות אותו בין תלמידיו של הרב בעל שם טוב (בערך 1700–1760 )  אל לייב שהר’ס בן-שרה (1730–1796) או לרב דב בער ממזריטש המכונה “המגיד ממזריטש” (? –1772) . הרב החסידי למד בניקולסבורג אצל האדמו”ר החסידי שמואל שמלקה הלוי הורביץ (1726–1778). הושפע רבות מהרב אלימלך וייסבלום מליז’נסק (1717–1787). זוכה לשיר החסידי “התרנגול קרא” (סול או קוקוש מר), שיר  על ההמתנה למשיח. בהונגריה נחשב לשיר עממי יהודי טיפוסי, היה גם ההמנון של תנועת הצופים הישראלי-הונגרי בין שתי מלחמות העולם. השיר מוכר בקרב הקהילות היהודיות ומוכר כמוזיקה הונגרית עממית הרחבי העולם. בעולם החרידי גם בימינו שרים את השיר בשפה הונגרית.